טרוור מור
סיפור ששכחתי לספר:
בשלהי 2016 התמכרתי לתוכנית המערכונים the whitest kids you know. צפיתי בכל העונות ביוטיוב, אחרי זה גם בכמה עונות עם קריינות. ואז גם הטוק שואו ההזוי של טרוור (מומלץ), וגם קריירת המוזיקה הענפה שלו. האובססיה רצה שנה בערך.
קאט ל2020, אני אחרי הניתוח, על כסא גלגלים בנוירולוגית ב’ בתל השומר כשאני מגלה שטרוור אוסף את החבורה להתחיל לעשות סטרימינג בטוויץ’. פעמיים בשבוע (לפחות) בין חצות לאחת הייתי צופה בהם מריצים צחוקים, צופים במערכונים ישנים שלהם, פעם או פעמיים אפילו מאלתרים בטעות מערכון בלייב. אחרי זה הם גם התחילו לשחק משחקי תפקידים וזה בכלל היה כאוטי להפליא. טרוור אפילו הגיב לי פעם בטוויטר על שיר מחווה לwkuk שהקלטתי לו סקיצה.
ב2021 התעוררתי בוקר אחד אחרי צפייה בלילה שלפני בתכנית של טרוור וזאק קרגר – ניוז בויז – לוואטסאפ מאדם רובסון, ששאל אם “שמעתי מה קרה?”. קפצתי לחדשות ולדיסקורד וגיליתי שטרוור נהרג (תאונה ביתית, נפל מהמרפסת, אבל לקח איזה חודש עד שזה נודע לציבור).
החבוב יצר כל כך הרבה אמנות שגרמה לי לצחוק עד דמעות, והנה ככה בוקר אחד הוא נעלם, והשאיר אחריו ילד עם צרכים מיוחדים ואלמנה.
אבא שלי נפטר בערך שנתיים לפני כן, וגם אז אחד הכלים שהשתמשתי בהם להתמודדות עם האבל היתה כתיבת שירים, מהסוג שנשארים במגירה.
עם טרוור הרגשתי צורך להתאבל עם הקהילה, אז יצא שהקלטתי את המחווה שוב, ואחרי התגובה החיובית – כתבתי והקלטתי עוד שני שירים. מדי פעם – עד היום – אני עוד מקבל עליהם תגובות שממיסות לי את הלב.
זק קרגר יצא עכשיו עם סרט חדש בשם “שעת הנעלמים” (Weapons) שנכתב תוך כדי האבל שלו על טרוור, וזה סרט אימה מעולה, והוא מצליח, וזה בגדול הציף לי את כל העניין.
הם הולכים לשחרר השנה את הפרויקט האחרון שלהם ביחד – סרט אנימציה בשם Mars שטרוור הספיק לדבב לפני שהוא נפטר.
בזמנו הייתי עמוק בהשתבללות שלי, אבל עכשיו כשחזרתי לאנושות אין סיבה שזה לא יהיה שם בחוץ, גם אם בגרסא מעט rough around the edges ביוטיוב.
(יש בערוץ גם meme בו ברנאהם שערכתי אחרי שראיתי אינסייד עם איזה 200 אלף צפיות כי סיבות)
1. WKUK Tribute Song
כתבתי את השיר הזה בעיצומוה של האובססיה לסדרה של הWKUK, בסביבות 2017. פשוט אוסף של רפרנסים נישתיים וספציפיים במיוחד לכמה מהמערכונים האהובים עליי ביותר שלהם, לא שונה מ-Reginology שהוצאתי מספר חודשים קודם לכן.
2. Waiting For Trevor
זה היה השיר האחרון שהוצאתי כרונולוגית, אבל השני נורא עצוב וקוד והתאים לי יותר לסגור איתו האפיזודה הזו. אף על פי כן, אני מחשיב את השיר הזה – WFT – לזה שהצליח לתמצת את הרגשות שחשתי, ושהקהילה הדהדה, באופן הטוב ביותר. עד היום אני מקבל עליו תגובות אחת לכמה זמן. הוא גם משתנה. ומלא ברפרנסים ספציפיים לסטרימז שלו ולתמונה שהנותרים צילמו בהלוויה שלו… קיצר זה הדיבור.
3. the whitest kid.
נכתב מהר מאוד, בישיבה אחת, במצב של הלם. מרפרנס את שיר הנושא של תוכנית המערכונים שלהם.
תודה על הקריאה וההקשבה,
יאיר (בורג)