תוך כדי שיצרתי ועבדתי על אתר זה, ישראל ספגה מהלומה והותקפה על ידי אירגון טרוריסטי בשם "חמאס". נכון לרגע כתיבת שורות אלו, 1,400 אזרחים ישראלים נרצחו, עם עוד כ240+ חטופים בעזה, שגורלם באפלה.

מאז מרץ 23, כאשר עברתי ניתוח חוט שדרה מוצלח ששיפר את מצבי דראסטית ונתן לי סיכוי אמיתי לאופק בהיר יותר, להתפתחות וצמיחה - ניסיתי להבין ולתכנן את חזרתי לציוויליזציה. סוף סוף הושב לי הסיכוי לקוות, לחלום ולנוע הלאה. תוך כדי הקלטת תרגום של "ימים של שקט" (לולה) בשבת לפנות בוקר, האזעקות החלו להשתולל וההתקפה על יישובי הדרום החלה.

מאז התחבטתי האם לגיטימי לשחרר את האתר הזה - האמת היא שביליתי כשבועיים מרוקן מאנרגיות, מדוכא במיטתי. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאני לא יכול להמשיך לשהות בחוסר מעשה - היה לי מספיק מזה ב4 השנים האחרונות - אבל גם ידעתי שאני לא יכול פשוט לשחרר את האתר בתצורתו הנוכחית. השיקום הנפשי והפיזי שלי צריכים להמשיך, ואף המלחמה עודנה ממשיכה, וטרם נראה באופק סוף ברור.

אז במקום ללכת עם התוכנית המקורית של לשחרר שיר מקורי ושני תירגומים אחת לשבוע, אני מתחיל עם שחרור 6 תרגומים של שירים שאני מרגיש שמתאימים לתקופה.

אני מקדיש את כולם לדניאל כהן, חבר אמיתי, נפש רכה ומלאת השראה, מוזיקאי בחסד וכוח של אור ואהבה, שאיבד את חייב בפסטיבל "פסיידאק" (פסטיבל קטן יותר מפסטיבל נובה, שקיבל פחות חשיפה, וגם התרחש בקרבת קיבוץ בארי בשבת השחורה). יהי זיכרו ברוך.

מקווה לשובם המהיר של האזרחים החטופים לביתם, שהמלחמה תיגמר בהקדם האפשרי עם כמות האזרחים הבלתי מעורבים האפשרית הנמוכה ביותר, ושמהאפר יקום עידן חדש של שלום אמיתי וארוך טווח.

-יאיר