אחרי מקבץ השירים הפוליטיים שפרסמתי בפעם האחרונה, תכננתי להוציא מספר קאברים ותרגומים של יצירות נכס צאן ברזל מלאי תקווה ב-7 באוקטובר. אחד מהם – ימים של שקט – אותו ניסיתי להקליט כשהמתקפה התחילה, לפני שנה בדיוק. אבל בשביעי הייתי אבל, מותש וחסר אנרגיה, יחד עם כל אלו שלא מחשיבים את השנה שעברה כ”מלאת ניסים ונפלאות”, וזה מנע ממני כל רצון להתעסק בכתיבה, תרגום או הקלטה.

אפילו עכשיו, כשהמתקפה על איראן נראית מעבר לפינה ותגובת הנגד שצפויה לסכל כל ניסיון לייצר תוכניות קונקרטיות בעתיד הקרוב רחוק (ויש הרבה תוכניות) – אני עדיין לא מצליח לאחוז בתקווה שנלחמתי לשמר בשנה האחרונה. היא ממשיכה לחמוק ממני. ובכל זאת, בדיוק כמו שלזייף חיוך או צחוק יכול להוביל להרגשה טובה יותר, החלטתי לשחרר את שלושת התרגומים והגרסאות הללו לשירים מלאי התקווה – שחוגגים שלום ואופטימיות – בתקווה שאולי משאלת לב זו עשויה להוביל לשינוי במציאות הנוראה והדיסטופית הזו.

לפני זמן מה נתקלתי במאמר הויקיפדיה של ההמנון הלאומי – “התקווה”. נפלה עלי ההבנה שהאנשים שכתבו אותו, ששמעו אותו בקונגרס הציוני בבאזל, מעולם לא זכו לראות את החלום שלהם מתגשם, מעולם לא זכו לראות יהודים מקימים מדינה ותוך כף מצילים אינספור יהודים ממדינות ערב, מרוסיה הסובייטית, מאתיופיה, והיד עוד נטויה. זה גרם לי להתרגש עד דמעות. העובדה שהתקווה טבועה בליבת הרעיון של להיות יהודי, שהיא עוזרת ועזרה לנו להחזיק מעמד במשך אלפי שנים של רדיפה וניסיון להשמיד אותנו, נגעה עמוק.

האופן שבו השנה האחרונה ומעלליה מצדיקה את קיום ישראל כמדינת מקלט לעם היהודי צריכה להיות ברורה ונהירה לכל מי שיש לו שמץ של מצפן מוסרי נבון. והעובדה שמעמידים בספק את הלגיטימציה שלה להתקיים היא רק שיטה נוספת בה גזענים וצמאי דם מנסים להוביל לסיכון והשמדת יהודים, וזה צריך להיות ברור באותה מידה.

יחד עם זאת, גם ברור לי שעם האופן שבו הממשלה הנוכחית מנהלת את המלחמה הזו (ומנהלת המדינה בפחות או יותר 20 השנים האחרונות) היא אנטי-ציונית ואנטישמית ומנוגדת באופן מוחלט למהות העם היהודי, תוך התעלמות ברורה מביטחונם וערכיהם של יהודים החיים בישראל ומחוצה לה. הממשלה הנוכחית דואגת אך ורק להישרדותה וריצוי הקיצוניים וחולי הנפש שמנסים לגרור את העם היהודי לחורבן בית נוסף. ואני מקווה שברגע שאחיזתו של המשטר המושחת הזה בשלטון תפחת, נוכל להתחיל לבנות מחדש באופן חזק יותר, טוב יותר וחכם יותר, למען כל היהודים (ולמעשה, כל בני האדם) – בתוך ומחוץ לישראל.

היה לי הכבוד להיות חלק קטן בטקס משפחות החטופים ב-7/10, כאשר התבקשתי על ידי אביב גפן לתרגם את השיר החדש שלו (על המצב הנוכחי בישראל), תרגום שהוצג נגלל לצידו (ולצד המילים המקוריות שלו) על הבמה.

עם קבוצת השירים והתרגומים הנוכחית שאני משחרר, אני מתכנן לקחת הפסקה מהתעסקות בעניין באופן עקבי, אבל אני בטוח שלא יעבור זמן רב עד שייבער בי לשחרר עוד שירים ותרגומים.

אביב גפן מנגן בטקס משפחות החטופים, התרגום שלי נגלל לצד המילים המקוריות בצד ימין

השבוע אני מוציא שלושה קאברים לשירי נכס צאן ברזל מלאי תקווה – ואת התרגומים שלהם.

1. שיר לשלום (A Song For Peace)
הגרסה המפורסמת ביותר הושרה על ידי יצחק רבין ואמנים ישראלים נוספים בליל הירצחו על ידי מחבל משיחי ימני, ב-4 בנובמבר 1995. מהות השיר קוראת לשים את העבר מאחור ולהתמקד במה שאפשר לעשות כעת כדי להביא לעולם עתיד טוב יותר ושלווה. קשה לראות את זה קורה עכשיו, אבל אני מקווה שהפריזמה שדרכה אנו רואים את המציאות תשתנה בקרוב. כתב אותו יענק’לה רוטבליט והלחין אותו יאיר רוזנבלום.

גרסא באנגלית – גרסא בעברית – נגן תרגומים סימולטני

2. ימים של שקט (A Prayer for Better Days)
הייתי בתהליך של הקלטת גרסה אחרת, משמחת יותר (קרובה יותר למקור) של השיר הזה בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, כשהחלה המתקפה על ישראל. אני זוכר אותו מנוגן ומושר בבערך כל טקס בימי בית הספר והתיכון. השיר כולו אופטימיות ותקווה. זה היה אחד השירים שהיה לי הכי קשה לתרגם. והוא נכתב על ידי ירדן בר כוכבא, הולחן על ידי אבי גרייניק, ובוצע בגרסתו המקורית על ידי לולה.

גרסא באנגלית – גרסא בעברית – נגן תרגומים סימולטני

3. הלוואי (Wishful Thinking)
שיר נוסף משיריו של אהוד מנור שאני מתרגם. יש לי כבר כמה כאלו. גם השיר הזה הוא תפילה לימים טובים יותר, אבל גם דחיפה ודרישה מאיתנו להיות טובים יותר, לראות את הדברים בצורה ברורה ואמיתית יותר. הוא הולחן על ידי בועז שרעבי, שגם ביצע אותו בגרסתו המקורית.

גרסא באנגלית – גרסא בעברית – נגן תרגומים סימולטני

תודה על הקריאה וההקשבה,

יאיר (בורג)