מותו של המחבר
מאז ה-7 באוקטובר, מופגזים בגלים כבדים של מידע מוטעה ודיסאינפורמציה, רבים מהאמנים שאת יצירתם אני מעריץ נקטו עמדות נחרצות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. לאחר שנים של שתיקה במהלך כל האינתיפאדות וההפצצות, הם החליטו שהעיתוי הטוב ביותר לחלוק את מחשבותיהם בנושא – לאחר כמות מחקר מינימלית – הוא בדיוק לאחר שהפונדמנטליסטים האיסלאמיים ביצעו פשעים וזוועות נוראיות נגד אזרחים יהודים, ואף חטפו רבים מהם לעזה.
במשך שנים הבעתי את דעתי ואת תמיכתי בעם הפלסטיני, מתוך אמונה שקיימת תקווה משותפת לעתיד טוב יותר. אני עדיין מאמין בזה, אבל כעת משוכנע שסיכוי לעתיד אופטימי יותר יתאפשר רק אם חמאס יושמד ועזה תפורז, טרם החלפת ממשלתו הפנאטית של ביבי, בתקווה למנהיגות טובה ואיכותית יותר לשני צדדי הקונפליקט.
עם זאת, כשזה מגיע לדעותיהם של האמנים שאני נהנה מאמנותם – אני נוטה להיות סלחן כשברור שהכיוון ממנו הם ניגשם לנושא נובע מרעיונות פציפיסטיים, שלום ואהבה, ונובע מהיותם בורים אל מול מה ישראל מתמודדת, ומה כוונותיו המוצהרות של החמאס. אף על פי כן, כשהם חוזרים על דפי המסרים של החמאס וסיסמאות שמשקפות ערגה לרצח עם, מתעקשים ומסרבים לנהל שיחה אמיתית או הבעת אמפתיה לצד הישראלי של הסכסוך – אני כבר לא מסוגל לתת להם את צל הספק, או ליהנות מהאמנות שלהם.
מאז שרק התחלתי לצרוך אמנות ומוזיקה, אני זוכר שנהניתי מהמחשבה על האמן שעומל על האמנות בהתבודדותו, בשעות הלילה המאוחרות. תמיד נהניתי מביצועים מקוריים יותר מאשר כיסויים בגלל זה, אבל הזמן גילה לי שזו חרב פיפיות.
זה אגב גם פועל בכיוון הנגדי – מעריצים רבים של אמנים שתומכים במאבקה של ישראל בחמאס כבר לא יכולים לתמוך או להקשיב לאמנים המדוברים. אני מרגיש שהיהירות שבניסיון לזקק את הקונפליקט הזה לפשטות של טוב מול רע, תוך התעלמות ממורכבוותו היא זדונית ועצלה. תעמולה שקרית משני הצדדים לא עוזרת לאנשים שמושפעים ישירות מהסכסוך.
השבוע – שוב – אני משחרר 2 תרגומים וטיוטא מקורית.
1. ובלילות – שיר שנכתב על ידי אריאל זילבר. זילבר הפך בשנים האחרונות לדמות שנויה במחלוקת בישראל. הוא בילה את שנות ה-70 כחילוני ליברלי, טרם צלל עמוק לתוך הדת עד כדי אימוץ אידיאולוגיות קיצוניות. אף על פי כן, הוא עדיין נערץ ונחשב בין כותבי השירים היצירתיים והפוריים ביותר בישראל, אם כי דעותיומטילות צל אפל על אמנותו. השיר הזה, שאולי לוקח השראה מ”Martha My Dear” של הביטלס, נכתב על הכלבה שלו.
גרסה עברית (כיסוי) – גרסה אנגלית (תרגום) – נגן תרגומים סימולטני
2. גורל שמתפתל – ״דם על המסילות״ של בוב דילן הוא האלבום האהוב עליי מבין יצירותיו של בוב דילן ואני מחשיב אותו כיצירת מופת מושלמת. דילן נקט עמדות שונות ומשונות כמעט בכל נושא שהוא לאורך השנים, רבות למורת רוחם של מעריציו. אולי בניסיון להימנע מ״ללכלך״ את האמנות שלו עם דעותיו, או ניסיון להימנע מלהרחיק מעריצים, הוא בעיקר נשאר שקט בעשורים האחרונים, ובוחר לתת למוזיקה שלו לדבר במקומו.
גרסה עברית (תרגום) – גרסה אנגלית (כיסוי) – נגן תרגומים סימולטני
3. Accidental Overdose – השיר הזה נכתב חודשים לפני הניתוח של מרץ 23, בנקודת ייאוש קיצונית מעורבבת עם קבלה אפאתית. ניסיתי לכתוב את השיר הכי אופטימי שיכולתי על ויתור וחוסר אונים. האזנה לו עדיין מנחמת אותי, למרות שאני מרגיש רחוק מהאדם שהייתי כשכתבתי אותו לראשונה.
תודה על הקריאה וההקשבה,
יאיר (בורג)